אמר ריצ'רד פ' פיינמן , חתן פרס נובל לפיסיקה, "מבחנו של  כל ידע  הוא הניסוי. הניסוי הוא השופט היחיד של  'אמת' מדעית". . מבחן זה לא הפריע למדע לפתח את תורת הקוונטים ,למרות שיש בה ניסויים שנותנים  כל פעם תוצאות שונות ,.ועל זאת אמר אלברט איינשטיין "אלהים אינו משחק בקוביה".
תורת הקוונטים מחזקת  את הטענה שאין אמת במדע באמצעות "עקרון אי הודאות", שנוסח לראשונה ע"י ורנר הייזנברג ,האומר: "אם ננסה למצוא את מקומו של האלקטרון באטום אנו נשפיע על התנע שלו, ואם ננסה למצוא את התנע שלו אנו נשפיע על מקומו", כלומר כל נסיון למצוא את האמת על האלקטרון נידון מראש לכשלון.
 כל המדע עד היום עוסק בעשרה אחוזים מהחומר המוכר לנו. תשעים אחוזים של החומר של הקוסמוס לא מוכר לנו. לכן, לבוא ולאמר שהמדע הוא אמת אבסולוטית, זאת אמירה  מאד מאד יומרנית.
מהיכן באה האמונה העוורת במדע וביכולתו? -  אנחנו לא אניני טעם ובררנים, ואותנו מענין האם אפשר להשתמש במדע ,כלומר מבחן התוצאה!!! המדען יעדיף תורה המתאימה לצרכיו על פני תורה אחרת שאינה עונה על צרכיו, ללא תלות באמיתות התורה.
כל הקטע הזה בא  כהקדמה למאמר "המדע שברוח" משום שמקורו של המאמר  אינו בשיטה המדעית, אלא, פרי חזיונו של אדם שחצב את הידע מתוך כסא הכבוד של אלוהים. אם יעלה על דעתכם שהכתוב אינו מדעי תשאלו את עצמכם: האם הכתוב עומד במבחן התוצאה?
המדע עומד חסר אונים מול בעיות רבות שמטרידות את העולם, בא המאמר ומציע דרך כיצד ניתן לשפר את המצב, ככול שיראה הדבר מוזר  מתברר שהיישום של המאמר אכן עומד במבחן התוצאה. יותר מזה, אם תקראו ספרים בנושא של מודעות או של פסיכולוגיה של הנפש תוכלו למצוא בהם  חיזוק לדברים שעולים במאמר.
אנו מכירים את האמרה "נפש בריאה בגוף בריא"  בא המאמר מוסיף ומרחיב ואומר "גוף בריא -  בנפש בריאה ומנטליות בריאה"  המאמר עוסק בשיפור מצבו הנפשי של האדם כמקור לבריאותו, הפיזית  והרוחנית, -  משפחתו, - סביבתו, - עמו והאנושות כולה.

      בברכה
      ג. מאיר